Home page The Occident and American Jewish Advocate Jews in the Civil War Jews in the Wild West History of Palestine The Occident Virtual Library

בס"ד

Vol. X No. 6
Elul 5612 September 1852

The Cleveland Divorce

We deeply regret that the course pursued by the parties who first dragged this strictly private affair to the light of day, compels us to keep up the discussion. We thought that it was perfectly just for us simply to state that the censure cast on Mr. Levy was to our view unjust, at least uncalled for; as, strictly speaking, it is a question of law, with which the public at large has not the least concern, as it must be decided according to our authorities, and not by what one or the other may think of its pro<<314>>priety or otherwise. But so far from being content with a mere statement of our private opinion, personal abuse was attempted to be fastened on Mr. L., who was almost plainly charged with having acted by authority of forged diplomas. Hence we printed his letter, the language of which was alone sufficient to rebut his incapacity, consequently the authorization which he claims cannot any more be denied to him. But to prove that we are not alone in our judgment, we append the subjoined from a man of acknowledged learning, who attaches his name to his letter, so that all may know with whom they have to contend. At the same time we have received a reply to Mr. L.’s letter, too late, however, for this month. But as the inquiry will not be injured by the delay, the writer must pardon us for putting him off till the next number. He appeals to us to act as impartially as another paper has done. This demand is quite unnecessary, as we are not in the habit of doing one-sided things; whilst at the same time we must state, that as Mr. Levy’s letter was merely in the defensive, and no name was mentioned in it except those of two newspapers, no individual, other than the editors thereof, Messrs. Bouton and Lyon, have any claims to impartiality in replying to Mr. L. However, we shall consider the matter over in the meanwhile, and act as circumstances may counsel us. This is all we can promise at present.

אריה שאג מי לא יירא

ב"ה ק"ק נו יארק יום ג' פ' פנחס שנת תרי"ב ריב צדק לפ"ק

בשני ספרים האחרונים הנקראים "אקצידענט" ראיתי שיש אנשים שכתבו מרורות אודות גט אחד שנסדר בק"ק קלעוולאנד על ידי התורני והרבני מהו' ר' יוסף בן מהו' ר' יצחק הלוי כש"ת והבוערים בעם ערבו את לבם הרע ופתחו את פיהם פי דובר שוא תוך קהל ועדה וגם בכתב לדבר על צדיק עתק. וידעתי גם ידעתי את האנשים האלה ואת שיחם שכל מגמותם לגנב את לב עם הארץ ולמצא בזה מקום להשיג איזה התמנות הבלי וכבוד מדומה. והם אינם בעלי תלמוד ולא בעלי משנה ואפילו מקרא אינם יודעים אבל המה מן הצבועים המתחסדים המחמירין ולא ידעו אלה תועי רוח שהמה מן המחמרין. כי כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאזור את המותר כמה שכתב נבית יוסף בטור יורה דעה סי' ק"ט והוא בגמרא ירושלמי. ולכן כתבו גדולי הפוסקים שצריכין למנות רבנים ודיינים שהם חכמים מובהקים בהוראה ויהיו מן המקילים כדי שיחוסו על נפשות ישראל ועל ממונם. אבל במדינה הזאת בעו"ה נתקיימה קללת ירמיה הנביא ירהבו הנער בזקן והנקלה בהנכבד. לכן אין תורה ואין חכמה וכבר אמר המליץ עליהם החכמה לא תנוח בלב הרשע כסל ותורת אמת לא תשכון במעי הבוערים בעם. והואיל שבדברי תורה צריך לענות כסיל באולתו כדי שלא יהי חכם בעיניו אמרתי עת לדבר. ואומר. אתם הבוערים בעם מה לכם אצל גיטין וקידושין. הרי לא שמעתם אף כי לא ידעתם מה שאמרו חז"ל שכל מי שאינו ברי בטיב גיטין וקידושין שלא יהי לו עסק עמהם ולמה פערתם את פיכם נגד איש אשר קטנו עבה ממתניכם.

ואף שלא ידעתי וגם לא לבד שהוא אחד מהמליצים הגדולים ולשונו עט סופר מהיר אבל הוא אחד מתלמידי החכמים הגדולים אשר ישב בישיבה ושמש גדולי הדור בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים סיני ועוקר הרים ופלפולו בישוב הדעת וראיותיו בנויות על אדני האמת והיושר וע"פ התלמוד ופוסקים גדולים. ובוודאי חזקה לחבר כמוהו שאל יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ואפריון נמטיה ויישר כחו וחילו כי דבר גדול עשה ובפרט כאשר כתב שיש עוד טעם כמוס שלא רצה לפרסם. ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת:

ואתם בושו הכלמו ממעשיכם הרעים לבזות תלמיד חכם כמוהו וה' יריב ריבו. ומה שכתבתם שלא נכון לאיש יה' מי שיהי' לסדר גיטין וקידושין אלא אם שיהי' לו התרת הוראה מאחד מגדולי וגאוני רבני אמעריקא אמת הדבר. כי ידעתי שיש קהלות במדינית אלה שאין בקי בש"ס ופוסקים חריף ושנון ואשר ידעו לטהר את שרץ המים במ"ט פנים. אבל מכל מקום כדאי המה גדולי רבני עראפא אשר נתנו התרת הוראה למהורר ר' יוסף הנ"ל ובתוכם החכם הגדול בענקים הגאון מופת הדור מהו' ר' שלמה רפופורט* לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק. כי לפי שכלי הדל אם יהיו כל בני אמעריקא בכף מאזנים וסופרהם עמהם ור' שלמה רפופורט בכף שניה מכריע את כולם. ואסים ואומר להאי גברא רבא ויקירא מהו' יוסף סג"ל אל תעצב אם יקרוך כסילים כי אתה ידעת כי לפי קלונו יבז המקלה ולפי מהללו יהלל איש תהלה ע"כ יאמרו המושלים במעללו יכר נער ואיש במהללו. גול על ה' דרכך והוא יעשה. אויביך ילבשו בשת ועליך ה' יציץ נזרו: כ"ד הצעיר הכותב לכבוד התורה ולומדיה

הק' מנחם בן כ"ה ליב זלה"ה גאלדשמיט:

הערה. לא כתבתי וגם ר' יוסף לא אמר שנסמך על ידי ר' שלמה. אבל אמרתי אשר אם אמת הדבר שר' יוסף הוא איש מתעתע מתנגדיו יביאו עד מתחת יד ר' שלמה לאמת דבריהם. וכאשר ראינו שלא עשו כן בדור הוא אתי שר' יוסף אחד משוחרי התורה ואשר נובל לסמוך על דבריו ולעשות כאשר יורה אותנו אם נשאלה את פיו על דבר חק ומשפט: המחבר אוקצידנט